משלחת של שישה עיתונאים, חברי האיגוד לעיתונות תקופתית, התארחה אצל קנצלר אוסטריה, ד"ר אלפרד גוזנבאואר, ושמעה ממקור ראשון פרטים מעניינים בנושאי מדינה , כלכלה וחברה.

באמצעות לשכתו של הקנצלר נערכו גם מספר פגישות מקצועיות עם מומחים בתחומם, כזאת הייתה גם פגישתנו עם הגברת  ליאן גארנהפט, שעומדת בראש  אירגון הפנסיונרים של אוסטריה, ממנה למדנו על הנושאים שבתחום אחריותה.

בשנת 1981 הוקמה באוסטריה מועצה לנושאי קשישים, הכפופה לשר לעניינים סוציאליים. המועצה מונה 350 חברים עצמאיים שדרישותיהם, לדברי הגב' גארנהפט, הולמות באופן טבעי את קווי המצע של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. חברי המועצה ממליצים על צעדים ועל הצעות חוק שיש להעביר בפרלמנט לטובת ציבור הקשישים. כך למשל, על-פי דרישת המועצה מחוייב כל חבר פרלמנט באוסטריה לשהות במחיצתם של קשישים, על מנת שיהיה קשוב ומודע לצורכיהם המיוחדים.  לצד המועצה הנבחרת הזו, קיימת גם לישכה מיוחדת של איגוד הפנסיונרים, שבה מועסקים 50 איש בשכר, ומלבדם פועלים בה גם  60,000 מתנדבים הבאים לתת מענה לצרכיו השונים של האדם מרגע שפרש ממעגל עבודתו ואילך. מדובר, למשל, במתן ייעוץ בנושאי כספים, עזבונות וירושה, או  בסיפוק צרכים חברתיים, או בשירותי כביסה, משק-בית, ארוחה חמה, ביקור חולים ועוד.

המועצה לענייני קשישים והאיגוד גם יחד אמורים לפקח על פעולות הממשלה בתחומים אלו, כך שהיא לא תשתמש בכספי הפנסיה של העובדים לצרכים שלא לשמם נועדו. וכבר היו דברים מעולם.

טוב להיות זקן באוסטריה, אומרת גב' גארנהפט, וחייהם של הקשישים יהיו טובים עוד יותר, אם יעלה בידו של הקנצלר גוזנבאואר, שעלה לשלטון עם נצחונה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בבחירות הכלליות שהתקיימו לפני כחצי שנה, ליישם את הרפורמה החברתית שהציעה מפלגתו במסע הבחירות שלה.

מצעה זה של המפלגה הסוציאל דמוקרטית, מגלה את קווי הפעולה שהממשלה החדשה מקווה לנקוט בהם לשיפור הטיפול באוכלוסייה בכלל ובאוכלוסייה המבוגרת בפרט. הממשלה מתכוונת לבנות מערכת אפקטיבית לטיפוח תנאיי החיים של האוכלוסייה המבוגרת על פי רמת הניזקקות וצורכי המשפחות. הבסיס לפעולות יהייה איבחון של הצרכים והכנת האמצעים למתן שירותי רפואה וסיעוד. לדוגמה: הנהנים מכספי סיוע רפואי או מטיפולים פדרליים או איזוריים יידרשו לעבור בדיקות חובה במסגרת שירות הטיפוח, לבדיקת שיעור הזכאות.

כל מי שיימצא נזקק לטיפול רפואי או תומך או סיעודי יוכל לקבל את הטיפול הטוב והמתאים ביותר לרצונותיו ולצרכיו. הטיפול יינתן בביתו או בבית אבות לפי הצורך בכל טווח האפשרויות, מטיפול עצמי או עי-ידי בני משפחה בבית, טיפול באמצעות שירותים ניידים ועד לאישפוז יום או אישפוז מלא ארוך טווח. כל צורות הטיפול תהיינה זמינות בכל רחבי אוסטריה. הממשלה מכינה עתה את התשתית החוקית הדרושה להבטחת כל הזכויות האלה לאוכלוסייה הקשישה.

באוסטריה אוכלוסיה בת 8 מיליון נפש, מתוכם 2 מיליון עברו את גיל 60, ולכל אחד מהם זכות לפנסיה. גובה הפנסיה נקבע על-פי מה שחסך האדם כל חייו. החיסכון חל על מכלול התנאים הסוציאליים, כולל שירותי בריאות.

מינימום פנסיה לאדם, על-פי חוק שחוקק הקנצלר הנוכחי הוא 750 יורו לחודש. אם הכנסתו של פנסיונר נמוכה מסכום זה, חייבת המדינה בהשלמת הסכום. (ישנן קבוצות יוצאות מכלל זה כמו עובדי מדינה), מכסימום פנסיה שמשולמת לאדם היא 2400 יורו לחודש.

חוק הפנסיה הוא חוק חובה, הוא חל על מעסיקים ועל עצמאיים, הכל מעבירים לקרן הפנסיה תשלום חודשי. אם מישהו מבני המשפחה מטפל באחד מבניה החולים או הקשישים, רואה בו המדינה כמי שעובד מטעמה וזכאי לכל זכויות הפנסיה, כאילו עבד מחוץ לביתו או למשפחתו.

בכל איזור מגורים ישנו שוטר קהילתי שמשגיח במיוחד  על הקשישים המתגוררים בתחומו. לכל קהילה ישנם בתי אבות משלה, ליהודים יש בית אבות משלהם, קיימים גם בתי-אבות ממשלתיים לכל דיכפין. התעריף הממוצע לבית-אבות בחודש הוא 1900 יורו.

אוכלוסיה מורכבת ועובדים זרים

העם האוסטרי איננו עשוי מקשה אחת, הוא מורכב מקבוצות אתניות רבות, גרמנים, תורכים, צ'כים, סלובנים ואחרים, ועוד עובדים זרים חוקיים ובלתי חוקיים לא מעטים. עד אמצע שנות התשעים הייתה באוסטריה מדיניות ליברלית לגבי זרים, הם קיבלו תמיכה ואשרות שהייה, במיוחד אמורים הדברים לגבי מהגרים אירופאיים,   ובתוכם -  במיוחד לגבי מהגרים מתורכיה. אין לשכוח שאוסטריה הייתה בעבר תחת שלטון הממלכה העותומנית, ובוינה חיים תורכים רבים, רובם ברובע ה 16 של העיר. הגבלות ההגירה לאוסטריה החלו עם חדירתם של אפריקנים ואחרים , מוסלמים בעיקר, אל המדינה. ראש לישכת העיתונות של הקנצלר, סמו קובנטר, ידיד ישראל, שעימו שוחחנו בלישכתו, מודה באי-נוחות, שמהגרים בלתי חוקיים משולחים בחזרה אל המדינה שממנה הגיעו, מיד, במקום, עוד בשדה התעופה.

בין המהגרים התורכים לבין האוסטרים אין אינטגרציה. הבנות התורכיות חוזרות להינשא בתורכיה. הן רשאיות לעטות צ'דר לראשן, אך בלא הסתר פנים. היתרון שיש לבנות התורכיות באוסטריה הוא בכך שהן רשאיות ללמוד במסלולי חינוך ומקצוע חילוניים, בעוד שבארצן שלהן יכלו ללמוד אך ורק במוסדות חינוך ובמסלולים דתיים. גם האוניברסיטאות פתוחות באוסטריה לכולם, אך לא בחינם. 500 יורו הוא שכר לימוד לסמסטר. ללימודי רפואה נדרשות בחינות סף,  ויש סלקציה רצינית תוך כדי לימוד.

האוכלוסייה התורכית נחשבת לאוכלוסייה חרוצה. התורכים באים עם מוטיבציה גבוהה, ואין עוני בשכונות המגורים שלהם.

עובדים זרים מקצועיים הם קבוצת מהגרים בולטת נוספת באוסטריה, והבעיה הועלתה לאחרונה על סדר היום של הפרלמנט.  אוסטריה זקוקה לאחיות ולמטפלות בחולים ובקשישים, ואלה מגיעות אליה בעיקר מסלובקיה ומצ'כיה. הן מתחלקות לשתי קבוצות הגירה, לכח-אדם מקצועי ומיומן ולחסרות תעודה והכשרה. הראשונות הופכות לאזרחיות חוקיות במדינה באופן די מהיר, כל היתר מקבלים אזרחות אוסטרית רק אחרי עשר שנות שהות חוקית. שכר עבודה לשעה לאחות הוא בין 5 עד 7 יורו , בהתאם להשכלתן ומקצועיותן.

לסיכום, אוסטריה היא אחת המדינות העשירות באירופה. משתרעת עם שמונה מליון תושביה על שטח שהוא גדול פי ארבעה משטחה של מדינת ישראל. התוצר הלאומי הגולמי שלה הוא פי שניים ומעלה מזה של ישראל, ומספר התיירים הפוקדים אותה בשנה גדול פי תשעה מן המספר הפוקד את ישראל. אוסטריה היא בהחלט במצב מדיני וכלכלי המאפשר לה להפנות משאבים רבים להעלאת הרמה של השירותים הסוציאליים והחברתיים שהיא מעניקה לאזרחיה, ואכן זו גם הכוונה המוצהרת והמתבצעת של ממשלתה החדשה. גם ישראל צריכה להתמודד עם אותן בעיות סוציאליות, אותן מצוקות אנושיות ואותם פתרונות, לפחות ברמת העיקרון, אלא שלנו יש עוד צרור של בעיות ייחודיות בתחומי הכלכלה והחברה, וצריך רק לקוות שנמצא את הדרך ליישם מדיניות סוציאלית מתקדמת כמו זו של אוסטריה למרות כל ההבדלים.