איך מנהלים מדינה עם 354 סוגי גבינה?

                     זיוה פלוק ויינר

עמנואל הלפרין היה אורח מועדון העיתונות של איגוד עורכי התקופונים בישראל, שבראשו עומד יוסי פרנקל.

           "צרפת דברים שרואים משם

אנו נוטים לחשוב, שצרפת מובילה את האנטישמיות והאנטי-ישראליות באירופה, וכי היא מטה חסד לאזרחיה המוסלמים על חשבון יחסיה עם היהודים. עמנואל הלפרין בא להאיר את הנושא מזווית הראייה הצרפתית, שבעצם מלמדת, כי האנטישמיות הצרפתית לא נולדה זה מקרוב, ולא המוסלמים שבצרפת  הם שמתדלקים אותה, כי אם בעיית הזהות הצרפתית היא זו  שמחוללת אותה.

אבל קודם כל, מספר מילים על עמנואל הלפרין.

עמנואל הלפרין הוא עיתונאי ואיש תקשורת מיוחד במינו. יוצא דופן בנוף של "הגילדה" שלו. בימים שהטלביזיה עובדת לאלילים צעירים, יפים ושזופים שלשונם משובשת, מופיע עמנואל הלפרין כעוף שונה ומוזר. הוא פרנקופיל ידוע ומוצהר, שלעיתים  אפילו עונד פפיון. ההגדרות השכיחות  לדמותו כוללות "פנינים" כמו:  "חותם התרבות הגבוהה", "הברנאר פיבו של הערוץ הראשון", "הפרסונה הקלאסית הבלתי מעורערת של הטלביזיה הישראלית" ו"מגיש תרבות לשמה". שליטתו בספרות צרפת ובהיסטוריה שלה עשו אותו גם לנספח התרבות של ישראל בפריז ,והוא מרצה מבוקש לנושאי צרפת בארץ ובעולם. הוא כעת בדרכו להרצות בבית הספר לתקשורת בסנגל.

עמנואל פותח בשאלה: מיהו צרפתי? מי זה העם הזה? כיצד מגדיר את עצמו האיש הצרפתי? צרפת מצויה במשבר זהות קשה. צרפת, על-פי הגדרה טריטוריאלית, היא משושה יפה בלב אירופה, שיש לו גבול עם האוקיינוס האטלנטי ממערב, הים התיכון בדרום וחיבור יבשתי לאירופה.  אך גבולות הם דבר משתנה. כך למשל, עד 1860 הייתה ניס (ניצה) שייכת לאיטליה, ולעומתה בין המאות ה 16 ל19 הייתה קורסיקה שייכת לצרפתים לאחר שנקנתה מגנואה.  בקורסיקה, כידוע, נולד נפוליון, וכמה מפליא לגלות, שלמרות שהיה גדול מצביאי צרפת, לא ממש הרגיש עצמו כצרפתי , ולראיה הוא ביקש "להיקבר על גדות הסיינה בקרב העם הצרפתי שכה אהבתי".

עד 1962 כללה צרפת גם את אלג'יריה. דה-גול, בשנים שלפני התנתקו  מצפון אפריקה, ציין, שצרפת משתרעת מדנקרק הגובלת בבלגיה בצפון ועד דרום הסהרה. עד היום כוללת צרפת את מרטיניק, גואדלופ, סן פייר ומיקלון, את האי ריאוניון שבאוקיינוס ההודי ואת גוינאה הצרפתית שליד ונצואלה. כשצרפתי אומר: "אני חוזר לאגזגון" כוונתו למשושה הטריטוריאלי שבאירופה, וזה רק חלק מן הטריטוריה הצרפתית. משמע: לא די בהגדרה טריטוריאלית.

הגדרה לשונית גם היא לא תענה לשאלה "מיהו צרפתי?" שכן רבים משתמשים בצרפתית מבלי להיות צרפתים, כמו, למשל,  בסנגל, בארצות נוספות באפריקה וגם בחלקים חשובים של קנדה .

דת גם היא לא הגדרה מוצלחת לצרפתיות, כי הרי אין אחדות דתית בצרפת  וכמוה גם ההיסטוריה. ההיסטוריה לא יכולה להגדיר את כל הצרפתים, כי היא רבת תהפוכות במקומות השונים, ואין היא גורם אחיד ומאחד בחברה הצרפתית. כמו ההיסטוריה גם התרבות אינה מגדירה מיהו צרפתי, שכן בצרפת התפתחה תרבות פלורליסטית. אמנים מארצות רבות ושונות מגיעים לפריז וכולם חשים בה את עצמם כאילו נולדו בה מחדש. תרבות צרפת היא קוסמופוליטית, אוניברסלית, ולכן היא איננה מגדירה צרפתיות. ובכן, מהי צרפתיות? מיהו צרפתי?

צרפת זוהי אידיאה!

צרפת, קובע עמנואל הלפרין, היא אידיאה. להיות צרפתי פירושו לשאוף לאידיאל. ההגדרה היחידה של הצרפתיות היא אזרחות צרפתית. צרפתי הוא אזרח מדינת צרפת. העם הצרפתי הוא סך כל אזרחי צרפת באשר הם. בני העם הצרפתי אינם מוגדרים הגדרה אתנית, גם לא היסטורית, גם לא טריטוריאלית, אף לא תרבותית, אלא רק על-פי אזרחותם והזדהותם עם הערכים האוניברסליים שחרתה המהפכה הצרפתית על דגלה: חופש, שוויון ואחווה. בעיר טרויש בצפונה של צרפת, עירו של רש"י, נמצא חרוט על כותל בית-הכנסת: "חופש, שוויון ,אחווה או למות!"  זוהי האידיאה הצרפתית. בצרפת עד לפני זמן לא רב, נחשב צרפתי כל מי שנולד על אדמת צרפת. היום צריך בן להורים מהגרים ,שנולד בצרפת, לבקש את אזרחותו הצרפתית בהגיעו לגיל 18.

צרפת ושאלת היהודים

הצרפתים חיים עד היום על-פי עקרונות המהפכה הצרפתית, אך כבר אז בשנות המהפכה, שאלו הצרפתים מה ייעשה ביהודים? בשנות המהפכה היו בצרפת 25 מליון צרפתים ורק 40 אלף יהודים. האם לתת ליהודים אזרחות צרפתית? שאלו בצרפת. המהפכה הצרפתית העניקה להם אמנציפציה, ובכך הקדימה צרפת את העולם כולו, אך רק ב1905 הוחלט על הפרדת הדת מן המדינה בצרפת. עד אז ניתן היה לזהות שלוש קבוצות של יהודים על אדמת צרפת. הייתה קבוצה שחיה באויניון, מוגנת על-ידי האפיפיור שישב שם, קבוצה שנייה ישבה בבורדו. בניה היו אנוסי ספרד, שנמלטו לשם מאימי האינקוויזיציה בספרד. קבוצה שלישית, דתית ומסורתית, ישבה בחבל אלזס-לורן וידעה גזירות לא מעטות מטעם הרשות המקומית בשטרסבורג.  היהודים היו שונים ונבדלים במראה, בלבוש ובמנהגים. הבידול היווה מקור לשנאה.  צרפת החליטה להתייחס אליהם כאל דת, אין עם יהודי, אלא יש רק דת יהודית. מותר ליהודים הכל בתור פרטים, אך לא בתור אומה. יהודים הם כמו קתולים, כמו פרוטסטנטים וכמו כל בני דת אחרת. אדם רשאי להיות בביתו בן כל דת שיחפוץ. ימי משטר וישי בצרפת הוכיחו עד כמה לא הייתה צרפת נאמנה להכרזה זו, הצנעת היהדות "בבית" לא הועילה ליהודים, כאשר משטר וישי הסגירם לגיסטפו. ההיטמעות בחברה הצרפתית לא חיסלה את השנאה כלפיהם, את סיבת הנבדלות החליפה סיבת המצליחנות, היהודים הפכו למובילים פיננסיים ולאבירי התקשורת. יהודים רבים כבר מזמן שכחו את אורח חייהם היהודי, אך תמיד נמצא מי שיזכיר להם את מוצאם.

היום משתלבת צרפת באיחוד האירופי, מתאחדת עם גרמניה אוייבתה מאתמול לאחר שלוש מלחמות ,והיא מהמובילות בשיח על חוקה משותפת לאיחוד האירופי. אך מהי הזהות הצרפתית היום? סיסמת הרפובליקה, שצרפת היא אחת ובלתי ניתנת לחלוקה, איננה תקפה עוד בחברה רבת קהילות. צרפת הפכה לחברה קהילתית. פתאום יש בה קהילה מוסלמית בת 6 מליון נפש, שהם כ 10 אחוז מאוכלוסיית צרפת, ובאזורים מסוימים מהווים המוסלמים 20 אחוז מן הקהילה המקומית. כיצד, איפוא, יוצרים אינטגרציה? היהודים רצו להיות צרפתים, להשתלב, להיטמע, שלא יראו אותם יותר, לא כן הקהילה המוסלמית, זו מסרבת לסלק את סימניה ומאפייניה ומתסיסה את החברה הצרפתית כולה. ועקב כך נראים גם היהודים כקהילה דתית.

מהו כיוון ההיסטוריה  ?

דומה שהרפובליקה הצרפתית האוניברסליסטית מתרופפת והולכת. יש בה מתחים פנימיים, ביזור תרבותי, קהילתיות. ההתפוררות קרובה יותר מתמיד.

והיהודים? אין היום יהודי צרפתי כי אם יהודים בצרפת. זהו שינוי אדיר במעמד היהודים. היום נחשבים היהודים כקהילה, קהילה של מהגרים, כמו קהילת המוסלמים, ואין זה חשוב שלחלקם אין כלל זיקה לקהילה היהודית. וכך כל שאר המהגרים, איש איש וקהילתו שלו.

יודופוביה (פחד מיהודים) חדשה

אנו עדים ליודופוביה חדשה שבאה דווקא מן השמאל ומלבישה את האנטישמיות המסורתית בלבוש חדש, כאילו היא אנטי-ציונית ולא אנטי-יהודית. האנטישמיות החדשה בצרפת, של השמאל הנאור והליברלי כביכול, היא לא תוצר מוסלמי. לא הסכסוך הערבי-ישראלי הוא אביה מולידה, כי אם האנטישמיות הקדמונית.

משבר הזהות של הצרפתים פוגע קודם כל ביהודים. צרפת מנסה לנהל מדיניות של חסינות מול האיסלאם, חסינות הבנויה על גינוי ישראל,  על התנגדות למלחמה בעיראק, אך כל זה לא תמיד  עוזר לה. רק לאחרונה נשבה עיתונאי צרפתי בעיראק בתגובה לחוק הסרת הרעלות בצרפת.

בקיצור ולסיום, צרפת מראה סימנים של איבוד זהותה הלאומית. כמו שאמר דה-גול, מצטט עמנואל הלפרין: איך אפשר לנהל מדינה שיש בה 354 סוגים של גבינה?

 

 

חיפוש:
>> חדשות >> חדשות
12/04/2017
ערב לזכרו של יוסף פרנקל ז״ל ב-7 במאי 2017
יו״ר האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית 1986 - 2017

11/01/2017
לילות לבנים - טיול עיתונאים לרוסיה (סנט פטרסבורג - מוסקבה)
- מקומות אחרונים - נסגרה הצעה מול חברת רימון לטיול ברוסיה (סנט פטרסבורג - מוסקבה) בין התאריכים 15 - 23 במאי 2017. 9 ימים 8 לילות חצי פנסיון (ראו פרטים באייקון האירועים תחת קטגוריית טיולים). לפרטים נוספים שלח מייל אל iapp.organization@gmail.com

04/05/2017
דוא“ל מעודכן של האיגוד וימי קבלת הקהל
iapp.organization@gmail.com הימים בהם פתוח האיגוד: א׳, ד׳ - 16:00 - 19:00 ב׳, ג׳ - 09:00 - 14:00 מזכירת האיגוד: יונה נדיר 03-6449851

26/01/2017
הודעה על פטירה
יוסף פרנקל יו״ר האיגוד נפטר

22/12/2016
תשלום דמי חבר לשנת 2017
דמי החבר לשנת 2017 לא השתנו והם עומדים כפי שהיו בשנה שעברה על: -.600 ₪ לחבר (300 ₪ לאזרח ותיק). ניתן להעביר התשלום במזומן או בצ'ק למשרדי האיגוד, קהילת ונציה 17, תל-אביב 6940021.בהעברה בנקאית לבנק הפועלים סניף ארלוזורוב 608

21/12/2016
משלחת לאוקראינה
משלחת של 22 חברי האיגוד מתוכננים לסיור בקייב ולבוב. חברי המשלחת יפגשו עם גורמים שלטוניים של אוקראינה, עם נציגי הקהילה היהודית ויסיירו באתרי תיירות של העיר לבוב שמארחת את המשלחת.

03/02/2009
מכתב המנכ“ל ליושבי ראש ועדות
נוהל עבודה בין יו"ר של הוועדות השונות באיגוד למזכירות האיגוד

רחוב קהילת ונציה 17, תל-אביב 69400 טלפון: 03-6449851 פקס: 03-6449852 e-mail :  iapp@zahav.net.il
פיתוח אתר |  עיצוב אתר |  www.daatnet.co.il